בימ"ש למשפחה ב"ש: צרוף צד להליך

1.         מונחת בפני בקשת עו"ד ש.ש (להלן:"המבקש") אשר מונה כמנהל מיוחד לנכסיו של המשיב 2, מר ש.א שהוא הנתבע בתובענה שבתיק זה (להלן:"הנתבע") במסגרת תיק פש"ר (מחוזי - ב"ש) 5762-09 להצטרף כצד לתובענה שבתיק זה.

2.         בתובענה שבתיק זה עותרת המשיבה 1, הגב' א.א (להלן:"התובעת") לאכיפת הסכם גירושין שבינה ובין הנתבע אשר אושר וקבל תוקף של פסק דין ביום 16.05.2006 בבית המשפט לעניני משפחה באילת בתמ"ש 1980/06 (להלן:"הסכם הגירושין") וזאת ביחס להוראות ההסכם לפיהן התחייב הנתבע להעביר את זכויותיו בדירת הצדדים (להלן:"הדירה") ע"ש המבקשת.

3.         לטענת המבקש, מקריאת כתב התביעה והנספחים אשר צורפו לו וכן מהנתונים שהביא הנתבע בפני המבקש עולה חשש כבד כי הסכם הגירושין הינו הסכם למראית עין בלבד ומשכך, יש לבטלו ולבטל את פסק הדין מיום 16.05.2006 אשר נתן לו תוקף.

מוסיף המבקש וטוען כי הכרעה בתובענה דנן יש בה כדי להשליך באופן ישיר על נכסיו של הנתבע, על קופת הכינוס והליך פשיטת הרגל ומשכך הוא עותר להצטרף כצד להליך.

כמו כן מציין המבקש כי במקום בו יוכרז הנתבע כפושט רגל בכוונתו של המבקש לפעול בבית המשפט של פשיטת הרגל למתן הוראות ולביטול הענקת הנכס לתובעת במסגרת הסכם הגירושין, על כן, ועל מנת למנוע התדיינות כפולה באותו עניין, סבור המבקש כי מוטב להעביר את הדיון בתובענה דנן להכרעת בית המשפט של פשיטת הרגל אשר לו סמכות ייחודית לדון בשאלת הענקה פסולה לפי פקודת פשיטת הרגל.

4.         התובעת הגישה תגובתה לבקשה ביום 25.05.2010 במסגרת תגובתה הביעה התובעת התנגדות לצירופו של המבקש כצד להליך.

התובעת טענה כי היעתרות לצירוף המבוקש יביאו להתמשכות ההליכים שלא לצורך ויגרמו לתובעת נזקים רבים נוספים, בשעה שהיא עצמה כורעת תחת עול המשכנתא הרובצת על הדירה באופן בו יכול ובקרוב לא תוכל לעמוד עוד בהחזרי המשכנתא ותיאלץ לעמוד בפני הליכים של מימוש המשכנתא.

התובעת טענה כי הנתבע לא הגיש כתב הגנה למרות שכתב התביעה הומצא לו כחמישה חודשים קודם להגשת התגובה.

כן טענה כי למרות שהמבקש ידע על דבר הגשת התביעה כחצי שנה קודם ליום 03.02.2010, הגיש הוא את בקשתו הנוכחית רק כעבור כתשעה וחצי חודשים, לא הגיש כל תביעה בעניין ולא הגיש כתב הגנה כלשהו בשמו של הנתבע ו/או העלה טענותיו ביחס לתוקף ההסכם קודם לכן.

כן טענה כי מפרוטוקול הדיון שהתקיים בביהמ"ש המחוזי בענין הליכי פשיטת הרגל ואשר העתקו צורף לבקשה דנן עולה כי הנתבע והמבקש עשו יד אחת לגזילת זכויותיה של התובעת בדירה, אשר נרכשה על ידי התובעת בלבד וללא שהנתבע תרם באופן כספי לרכישתה.

לטענת התובעת הטענה בדבר הענקה פסולה על פי פקודת פשיטת הרגל אינה רלוונטית לעניין התובענה דנן. טענות אלו מועלות בחלוף 4 שנים ממועד מתן פסק הדין בעוד הנתבע עצמו לא העלה טענה כלשהי ביחס לתוקפו של ההסכם ופסק הדין.

המדובר בטענות שהנטל להוכיחן רובץ לפתחו של הנתבע, וככל שהמדובר בטענת מרמה הרי שההלכה היא כי יש לבחון אותן באמות מידה מחמירות.

התובעת טענה כי ככל שיש לנתבע טענות ביחס לתוקפו של ההסכם כי אז המדובר בטענות עובדתיות שעליו להוכיחן ואין המנהל המיוחד יכול לתרום לעניין מן הפן העובדתי דבר.

כן הוסיפה התובעת כי היא בעלת זכות שביושר על הזכויות בדירה כולן ואף נרשמה הערת אזהרה לטובתה על חלקו של הנתבע עוד במועד הגשת התביעה ובנוסף לאמור לעיל מפרטת התובעת תגובתה לגופה של הטענה בדבר תוקפו של ההסכם.

5.         הנתבע לא הגיש תגובה לבקשה דנן .

6.         ביום 10.01.2011 התקיים דיון במעמד הצדדים וב"כ התובעת וכן במעמד עו"ד מ', מטעם המנהל המיוחד עו"ד ש.ש.

7.         התובעת והנתבע נתנו הסכמתם לכך שתגובת הנתבע אשר הוגשה במסגרת בש"א 420/09 שבתמ"ש 1980/06 בבית המשפט לעניני משפחה באילת כולל תצהירו של הנתבע מיום 30.10.2009 אשר צורפו כנספח ו' לכתב התביעה יהוו כתב הגנה בתיק זה.

לאור זאת נותר להכריע בעניין צירופו של המבקש להליכים בתיק זה, וכן לקבוע אופן המשך ניהול ההליכים בתיק.

דיון: